רקע כללי
עומס חזותי הינו חוויה סובייקטיבית של סימפטומים ויזואליים המורגשים בשעת קריאה וכתיבה (במיוחד לאורך זמן). הסימפטומים של עומס חזותי מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות:
1. עיוותים או אשליות בתפיסה הויזואלית, כולל אשליה של צורות, תנועה, צבעים, טשטוש.
2. אסטנופיה – חוסר נוחות, עיניים כאובות או עייפות, כאבי ראש, פוטופוביה.
סימפטומים אלו זוהו לראשונה על ידי מירס (1980) ואירלן (1983). שניהם מציינים שניתן לעיתים קרובות להקל על הסימפטומים הללו באמצעות שימוש בצבע, בין אם באמצעות ציפויים צבעוניים או משקפיים כהים. שמות שונים ניתנו לתופעה, כדלהלן:
א. סינדרום מירס-אירלן
ב. חוסר נוחות ויזואלית
ג. דיסלקציה ויזואלית
ד. סינדרום רגישות סקוטופית
על פי רוב מקובל לכנותה בשם “עומס חזותי”. יודגש כי עומס חזותי אמיתי יכול להופיע בקרב אנשים עם מערכת ויזואלית תקינה לחלוטין.

רבים חווים סימפטומים של עומס חזותי כתוצאה מתפקוד ויזואלי לקוי שניתן לרפא באופן מלא באמצעות שילוב משקפיי ראייה מותאמים וטיפולי ראייה אופתלמולוגים. יחד עם זאת, קבוצה זו תחוש הקלה חלקית בסימפטומים גם על ידי שימוש בפילטרים או ציפויים צבעוניים.

קרא עוד

פילטרים צהובים יכולים לשפר את התפקוד המאגנו-תאי: רגישות תנועתית, התלכדות, הסתגלות, וקריאה. המערכת המאגנו-תאית ממלאה תפקיד חשוב בעיבוד תנועה חזותית, בשליטה בתנועה סימולטנית של אישוני העיניים ובקריאה. פילטרים צהובים יכולים לשפר את הפעילות המאגנו-תאית באמצעות הסרת נתונים כחולים מגבילים הנקלטים בדרך. מצאו כי הרכבת פילטרים צהובים מגבירה רגישות תנועתית, התכנסות והסתגלות בקרב ילדים רבים עם קשיי קריאה, הן באופן מיידי והן לאחר שלושה חודשים של שימוש בפילטרים (1).

הרגישות התנועתית לא העצימה בעקבות השימוש במסנני צפיפות ניטראליים. יתרה מכך, נראה שיפור משמעותי ביכולות הקריאה של ילדים בעלי לקויות קריאה לאחר שלושה חודשים של הרכבת פילטרים, לעומת אלו שהשתמשו בפלצבו (תרופת דמה). עולה מכאן המסקנה שפילטרים צהובים יכולים לשפר את התפקוד המאגנו-תאי לצמיתות. לכן, צריך לשקול את השימוש בפילטרים כאלטרנטיבה להרכבת עדשות מתקנות, מנסרות (פריזמות), ותרגילים לטיפול בהתכנסות פגומה והסתגלות, כמו גם כאמצעי לסייע לילדים הסובלים מקשיי קריאה (2).

שכיחות התופעה בקרב האוכלוסייה הכללית מוערכת, לרוב, בכ- 20%. תבניות גיאומטריות חוזרות, כגון פסים או קווים מקבילים, יכולות להוביל לעומס חזותי. התופעה נפוצה יותר בקרב ילדים המתקשים בקריאה וכתיבה. השורות האנכיות והאופקיות בספר התשובות מהוות מקור פוטנציאלי לעומס חזותי. מבחינה נוירולוגית, הצבעים המועילים ביותר בציפויים או במשקפיים הינם גוונים של כחול או צהוב.

פתרונות
הרעיון להשתמש בדפים צבעוניים במקום פילטרים או משקפיים צבעוניים בספרי לימוד של תלמידים יכול להפחית עומס חזותי עבור אלו הסובלים ממנו. ללא כל ניסיון להקל על סבלם, תלמידים החווים עומס חזותי מצויים בחסרון בלתי הוגן בכל פעם שהם ניגשים למבחן. כפי שצוין, הבעיה ידועה מזה קרוב ל-40 שנה אך כמעט דבר לא נעשה על מנת לתת לה מענה הולם.
בישראל, חלק מהסיבה לכך היא מכיוון שרופאי עיניים שלטו על מרחב טיפולי העיניים במשך שנים רבות. ועל אף שהם מתמחים לרוב בטיפול במחלות עיניים, פנו אליהם לקבלת ייעוץ גם בנוגע לבעיות ויזואליות.
אולם, במקרה הטוב, סוגיות כגון ‘עומס חזותי’ אינם מקבלים כל מענה, ובמקרה הרע הם נחשבים לדבר נלעג ו’בדוי’.

סדרת המחברת הגאונית ודגם מחברת לנבחני הבגרות
תלמידים מבלים שעות רבות בקריאה וכתיבה מספרי לימוד ומחברות. כיום יותר מבעבר, תלמידים רבים מגלים קושי עצום ביכולת להתמודד עם דף בעל קווים רבים אופקיים ו/או אנכיים, וביכולת להתמקד ולהבין דף עם טקסט עמוס . לדוגמא: הנבחנים בבחינות הבגרות נדרשים לרמת ריכוזיות גבוהה מן הרגיל. הניגוד בין השורות או הריבועים/משבצות והדף הלבן משפיע על יכולת הריכוז והחשיבה של נבחנים בעלי רגישות ויזואלית, ובמקום לעסוק בכתיבת התכנים, התלמיד עסוק בלנסות להתמודד עם העומס הוויזואלי הנוצר בעקבות דפי הכתיבה. הדבר מהווה חסרון ברור, מחסום ומגביל את יכולתם להשלים את הבחינות באופן מיטבי.

באמצעות שימוש ראוי בצבעים, ובהפרדת צבעים, דגמי המחברת הגאונית בכלל ודגם המיוחד למבחני הבגרות בפרט, מפחיתים באופן ניכר את העומס החזותי בקרב כלל התלמידים ובפרט בקרב אלו בעלי רגישות המהווים היום כ-20% מכלל האוכלוסייה.

התיאוריה העומדת מאחורי סדרת דגמי המחברת הגאונית אינה חדשה כלל. החידוש מתבטא בניסיון להנגיש את האווירה הוויזואלית הנוחה הזאת, לכולם. זהו דבר שיש לשבח ולקדם אותו בברכה. אני ממליץ על כך בחום כדבר שיקנה הזדמנות שווה והוגנת לנבחנים בכלל וכן לסובלים מסינדרום העומס החזותי.

דר’ רוברט לדרמן

קרא פחות

דילוג לתוכן